מהות הערעור
1. לפני ערעור על החלטת המשיב מיום 29.07.2009 לדחות את השגת המערערת על החלטת המשיב לפיה, יש לסווג את משקה יין ה"פלטיניום" אותו מייצרת המערערת, בפרט המכס 22.08.9010- המוגדר כ- "
משקה אלכוהולי אחר", החייב בשיעור מס קנייה של 45% (להלן: "
פרט
מכס
22.08").
2. לטענת המערערת, יש לבטל את השומה המתוקנת שהוצאה לה, מאחר שסיווג המשקה על ידי המשיב הוא שגוי. על פי הנטען, המשקה פטור ממס קניה וסיווגו הנכון הוא בפרט 22.04.2000 לצו תעריף המכס- המוגדר כ- "
יין אחר; תירוש ענבים שתסיסתו נמנעה או נפסקה ע"י הוספת כוהל" (להלן: "
פרט מכס 22.04-2000"). לחלופין, טוענת המערערת, כי יש לסווג המשקה במסגרת פרט 22.06 לצו תעריף המכס כ- "
משקה מותסס אחר", המקנה גם הוא פטור ממס קניה. עוד היא טוענת, כי אף אם סיווג המשיב נכון, היא פטורה מתשלום השומה וזאת לאור עמידתה בתנאי סעיף 3 לחוק מסים עקיפים.
הרקע העובדתי
3. המערערת מייצרת, בין היתר, משקה אלכוהולי בשם יין "פלטיניום". על תווית המשקה מצויין, כי המשקה הינו "יין נתזים לבן יבש" (נספח מש/2) (להלן:"
המשקה" ו/או "
יין הפלטיניום").
4. ביום 27.12.2006 הוציא המשיב למערערת בגין ייצור זה שומת מס קניה לתקופה שבין 1/2002 לבין 9/2006 בגין מכירות של "יין נתזים" כפי שהוגדר בפרט מכס 22.04.1090 לצו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (להלן:"
השומה הראשונה") (נספח ב' לתצהיר עוזי לוי).
המשיב ציין כי השומה שהוצאה למערערת התבססה על סיווג המערערת למשקה כפי שהופיע על המוצר עצמו- על תווית המשקה והן בספרי המערערת.
5. בעקבות טענת המערערת כי המשקה אינו יין נתזים כפי שצויין על גבי תווית הבקבוק, שלח המשיב את המשקה למעבדה במכון הישראלי ליין (להלן:"
מכון היין") לשם בדיקת רכיבי המשקה לצורך סיווגו ובכלל זה בחינת השאלה אם הוא עונה להגדרה של יין נתזים (נספח ד' לתצהירו של עוזי לוי). ביום 16.01.2007 נתנו ממצאי הבדיקה, לפיהם המשקה
אינו יכול להיות מוגדר כיין נתזים לאור העובדה שהלחץ במשקה אינו עולה על BAR 3 בטמפרטורה של 20 מעלות צלזיוס, והמשקה גם
אינו סוג של יין, מאחר שלא נמצאו בו תירוש או ענבים (להלן:"
בדיקת מכון היין").
6. ביום 4.02.2007 הגישה המערערת השגה על השומה הראשונה (להלן: "
ההשגה"), בה טענה, בין היתר, כי יש לסווג את המשקה בפרט מכס
22.04-2000 המעניק פטור ממס קניה (נספח ה' לתצהיר עוזי לוי).
7. ביום 24.01.2008 נשלחה למערערת תשובת המשיב להשגה, בה החליט כי יש לדחות את ההשגה ובכלל זה את הטענה הכלולה בה לעניין סיווג המשקה, וזאת לאור ממצאי בדיקת מכון היין, לפיהם, המשקה אינו יין נתזים כפי שנדרש בהגדרת פרט המכס, ולכן סיווגו אינו בפרט 22.04.1090; ולאור ממצאי המכון, לפיהם, אין מדובר בסוג של יין, ולכן סיווגו של המוצר הוא בפרט מכס 22.08-9010 לתעריף המכס כמשקה אלכוהולי אחר החייב במס קניה בשיעור של 45% (נספח ו' לתצהירו של עוזי לוי).
8. ביום 10.04.2008 הגישה המערערת בקשה לפטור מתשלום גירעון על פי סעיף 3 לחוק מיסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), התשכ"ח- 1968.
9. לאור ממצאי הבדיקה של מכון היין, הוציא המשיב ביום 15.06.2008 תיקון לשומת המערערת, באופן ששיעור המס לא השתנה, אך שונה פרט המכס בו סווג המשקה לפרט מכס 22.08.9010 כמשקה אלכוהולי אחר החייב בשיעור מס של 45% (נספח ח' לתצהיר עוזי לוי) (להלן:"
השומה
המתוקנת").
10. ביום 16.04.2008 שלחה המערערת מכתב למשיב ובו טענה להתיישנות השומה לגבי השנים 2002-2004.
11. ביום 29.07.2008 הגישה המערערת השגה על השומה המתוקנת, בה טענה, בין היתר, כי השומה לשנים 2002-2004 ולחודשים ינואר- אפריל 2005 התיישנה. עוד טענה כי יש לסווג את המשקה בפרט המכס 2000- 22.04, זאת לאור תוצאות בדיקת המעבדה של מכון התקנים שנערכה ביוזמתה ביום 15.07.2008 (להלן:"
בדיקת מכון התקנים"). לשיטת המערערת, בדיקה זו הוכיחה בצורה חד משמעית כי ריכוז חומצת הענבים שנמצאה במשקה הוא 0.9 גר' לליטר ולא ריכוז של 0.08 גר' לליטר כפי שנמצא בבדיקת מכון היין.
12. ביום 29.07.2009 נתנה החלטת המשיב בהשגה, בה קיבל את טענת המערערת לגבי היקף מכירת המשקה וקבע מס בגינו בסך של 30,375 ש"ח, יחד עם זאת, דחה המשיב את טענת המערערת לעניין סיווג המשקה ולגבי התיישנות השומה (נספח ט' לתצהיר עוזי לוי). הערעור מתייחס לסכום השומה, וכן לסכומי הריבית ההצמדה וקנסות הפיגורים שנקבעו.
עיקר המחלוקת
המחלוקת בתיק נסבה על שתי שאלות עיקריות-
13.
השאלה האחת היא, שאלת סיווגו של משקה הפלטיניום אותו מייצרת המערערת. כאמור, עמדת המשיב היא כי יש לסווג את המשקה, בפרט המכס
22.08 כ"משקה אלכוהולי אחר" בפרט משנה
9010 החייב שיעור מס קניה של 45%, ואילו, עמדת המערערת היא כי יש לסווג את המשקה בפרט מכס
22.04 לצו תעריף המכס כ"
יין מענבים טריים, לרבות יינות בתוספת כוהל" בפרט משנה
2000 שאינו חייב במס קניה.
לחלופין, טוענת המערערת כי סווג המשקה הוא בפרט
22.06 "
כמשקה מותסס אחר".
14.
השאלה השנייה היא,שאלת זכות המערערת לפטור מתשלום המיסים ששולמו לכאורה בחסר על מכירות המשקה, וזאת בהתאם לתנאים המנויים בסעיף 3 לחוק מיסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), התשכ"ח- 1968 (להלן:"
חוק מסים עקיפים"). לשיטת המערערת, היא עמדה בתנאים לקבלת הפטור. המשיב סבור מנגד, כי לא מתקיימים לגביה תנאי הפטור, בין היתר בשל העובדה, כי המערערת שיווקה את המשקה בהציגה אותו (על תווית הבקבוק ובספריה) כיין נתזים החב במס קניה (יצויין כי אף שהמערערת הציגה את היין כיין נתזים- שהוא חב במס קניה- המערערת לא שילמה את המס).